יציקות לחץ: מחלצים את התעשיה מהמזרח

האם מומלץ לחפש תעשיות נוספות מלבד ייצור בסין?

בני האדם משתמשים בתהליכי יציקה ליצירת מוצרים מזה יותר מ-7,000 שנה. היסטוריונים מאמינים שהסינים עשו שימוש ביציקות ברזל כבר בשנת 6,000 לפני הספירה. הדוגמה המוקדמת ביותר הידועה ליציקה היא צפרדע מנחושת שנמצאה בעיראק ומתוארכת לשנת 3,200 לפני הספירה. בעידן המודרני, תהליך היציקה נותר חלק חיוני בתעשייה לייצור מגוון רחב של רכיבים, חלקים ומוצרים מאלומיניום, אבץ ומגנזיום.

על פי דו"ח שפורסם לאחרונה, שווי תעשיית היציקה בשנת 2020 עמד על 57.12 מיליארד דולר. התחזיות מצביעות על כך ששווי תעשיית היציקה העולמית יעמוד על 81.48 מיליארד דולר עד שנת 2026, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-5.92% בתקופה זו. תעשיית הרכב היא הצרכנית הגדולה ביותר של רכיבי יציקה, כאשר כיום שווי השוק של יציקות לתעשיית הרכב עומד על 40.23 מיליארד דולר, וצפוי להגיע ל-58.4 מיליארד דולר עד 2026, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של יותר מ-6.19%. בנוסף לצרכים בתעשיית הרכב, תהליך היציקה ממשיך להיות רכיב מרכזי לייצור מוצרים בתעשיות רבות אחרות.

תעשיות ותפקיד רכיבי היציקה

להלן התעשיות המשתמשות ברכיבי יציקה ומהוות חלק משמעותי מהמכירות בתעשייה:

בנייה – הודות לחוזקם ומשקלם הקל, יציקות מאלומיניום משמשות לייצור מסגרות חלונות, מבנים עליונים של גגות ושלדות בניין. מבנים למגורים ולמסחר, גשרים וגורדי שחקים כוללים כיום רכיבי יציקה שונים.

בריאות – רכיבי יציקה משמשים לייצור מכשירים רפואיים מורכבים כגון מערכות אולטרסאונד, קוצבי לב, ציוד לדיאליזה, רובוטים רפואיים, מכשירי ניטור ותיבות הילוכים למיטות בתי חולים.

אנרגיה – מגזרי הנפט והגז תלויים ברכיבי יציקה לייצור צנרת, ציוד קידוח, שסתומים, מערכות בקרה, מכשירי סינון, להבים ומדחפים. גם מגזר האנרגיה המתחדשת עושה שימוש ברכיבי יציקה כגון להבים לטורבינות רוח ותושבות לפאנלים סולאריים.

אלקטרוניקה – קצב החדשנות המהיר בתעשיית האלקטרוניקה מחייב אספקה רציפה של חלקים מדויקים, קלים, עמידים בחום ובעלי חוזק גבוה. רכיבי יציקה נמצאים בשימוש במוצרים כמו מארזים לתחנות בסיס של רשת 5G, טלפונים חכמים, רחפנים, מחשבים אישיים ומכשירי חשמל ביתיים.

קולינריה – יציקות מברזל ופלדת אל-חלד נפוצות מאוד בתעשיית המזון. מוצרים כמו מחבתות וסירים מברזל ופלדת אל-חלד משמשים גם את הצרכן הממוצע וגם את תעשיית המסעדות. פלדת אל-חלד עמידה בפני חום, כימיקלים וחיידקים, ולכן היא נפוצה במכונות כבדות לעיבוד מזון.

כרייה – רכיבי יציקה משמשים בציוד לכרייה ולעיבוד מינרלים כגון מחפרים, מקדחות, דחפורים, מגרסות וכלי רכב כבדים מיוחדים.

תעשיית הנייר – מפעלי נייר משתמשים בציוד המבוסס על רכיבי יציקה, כולל ראשי מכונות לייבוש נייר, גלגלות, הילוכים ומארזים.

ריהוט – חלקי יציקה מאלומיניום מיוצרים בדיוק רב בעלויות נמוכות מחומרים ממוחזרים, ללא חיבורים, עם ציפויים עמידים ומגוון פונקציות משולבות. תכונות אלו הופכות אותם למתאימים במיוחד לייצור רהיטים.

הנדסה מכנית ותעשייתית – תהליכי ייצור מדויקים תלויים ברכיבי יציקה תעשייתיים גדולים כגון כלי עבודה, מסועים, משאבות, ציוד הרמה ודחוסים.

תעשיית התעופה והחלל – כמו בתעשיית הרכב, גם מגזר התעופה זקוק לרכיבי מבנה קלים וחזקים במיוחד. שימוש ביציקות מגנזיום ואלומיניום מאפשר ליצרנים לבנות מטוסים קלים ויעילים יותר בדלק.

אתגרים עכשוויים בתעשיית היציקה

למרות הצמיחה בשוק היציקה העולמי, יצרנים ויצרני ציוד מקורי (OEMs) מתמודדים עם אתגרים מגוונים. משבר הקורונה גרם להפרעות משמעותיות בשרשראות האספקה, למחסור בחומרים ולעיכובים בהזמנות. בנוסף, מתחים פוליטיים כמו מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והשפעת הברקזיט על שווקים בארה"ב ובבריטניה מקשים על ייצור במודל "בדיוק בזמן".

העלייה בייצור תוספתי – או הדפסה בתלת-ממד – מהווה איום על שיטות יציקה מסורתיות, אך בתהליכי ייצור רחבי היקף שיטה זו עדיין לא מתחרה בקצב הייצור של יציקה מסורתית.

שינויי האקלים הם הנושא הדחוף ביותר עבור יצרני יציקה. בעוד ממשלות מטילות מגבלות פליטות, התעשייה חייבת לפתח מוצרים, רכבים ומכונות קלות ויעילות יותר בדלק, לעיתים ללא הכוונה מספקת מצד קובעי המדיניות.

יציקה וייצור מחוץ לסין: פתרונות גלובליים לתעשייה

תעשיית היציקה העולמית, אחת העתיקות והמשמעותיות בעולם הייצור, ממשיכה להיות רלוונטית גם בעידן של שינויי שוק מהירים. לצד הצורך ברכיבים יצוקים איכותיים, רבים מהלקוחות בתעשייה מבקשים להימנע מהסתמכות בלעדית על סין כמרכז ייצור. מגמות אלו נובעות משילוב של שיקולי עלויות, סיכונים גיאופוליטיים ורצון לגוון את שרשראות האספקה.

יתרונות הייצור מחוץ לסין

1. גיוון בשרשרת האספקה – הפיזור הגיאוגרפי של הייצור מקטין את התלות בספק יחיד ומפחית סיכונים הנובעים מהפרעות פוליטיות, כלכליות או בריאותיות, כפי שנראה בתקופת מגפת הקורונה.

2. עידוד קיימות ועמידה ברגולציות – מדינות רבות מחוץ לסין מציעות תהליכי ייצור ידידותיים יותר לסביבה ועומדות בתקנים מחמירים של פליטות מזהמים.

3. קרבה לשווקים מרכזיים – ייצור במדינות כמו הודו, וייטנאם, אינדונזיה ומדינות מזרח אירופה מאפשר גישה מהירה יותר לשווקים באירופה ובאמריקה, לצד חיסכון בעלויות שינוע.

4. התמודדות עם מתחים גיאופוליטיים – מתחים מתמשכים בין סין למדינות המערב גורמים לחברות לשקול ייצור במיקומים עם סביבה פוליטית יציבה יותר.

5. מענקים ממשלתיים – מדינות רבות מציעות תמריצים משמעותיים לחברות שמעבירות את הייצור לשטחן.

דוגמאות לשילוב יציקה בתעשיות גלובליות

הודו ודרום מזרח אסיה

מדינות אלו הפכו לאלטרנטיבה אטרקטיבית עבור ייצור רכיבי יציקה. הן מציעות עלויות עבודה תחרותיות, ידע טכנולוגי מתקדם ומערך תעשייתי רחב. לדוגמה, בתעשיית האלקטרוניקה, מדינות כמו וייטנאם מייצרות כיום רכיבי יציקה מדויקים למכשירים חכמים ומחשבים.

מזרח אירופה

מדינות כמו פולין, צ'כיה וסלובקיה מספקות יכולות ייצור איכותיות, קרבה לשווקים מרכזיים באירופה, ועלויות ייצור נמוכות יחסית למערב אירופה. תעשיות הרכב והתעופה מתבססות רבות על יציקות מתכת איכותיות מהאזור.

אמריקה הלטינית

מדינות כמו מקסיקו וברזיל מתמחות בייצור רכיבי יציקה עבור תעשיית הרכב והתעשייה האלקטרונית, ומשמשות כחלופה לוגיסטית קרובה עבור שווקי צפון אמריקה.

אתגרים בהעברת הייצור

לצד היתרונות, העברת ייצור מחוץ לסין דורשת תכנון קפדני:

• תשתיות – מדינות מסוימות מציעות עלויות נמוכות אך מתמודדות עם אתגרי תחבורה או אספקת אנרגיה.
• איכות ובקרת ייצור – יש לוודא שמתקני הייצור עומדים בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים, במיוחד בתעשיות כמו רכב או תעופה.
• תרבות עסקית שונה – התאמת תהליכי העבודה לשיטות המקומיות ולזמני האספקה החדשים עשויה לדרוש תקופת הסתגלות.

פתרונות מותאמים ללקוחות

חברות המתמחות בייצור רכיבי יציקה, כמו מטאליטק מציעות שירותים מותאמים להעברת הייצור מחוץ לסין, הכוללים:

• איתור ספקים במדינות יעד תוך ביצוע בדיקות איכות ובקרת עלויות.
• ניהול לוגיסטי ועמידה בזמני אספקה קצרים.
• פתרונות מותאמים לקיימות ורגולציה.

לסיכום: מבט קדימה

המעבר מייצור ריכוזי בסין לייצור גלובלי מאפשר לחברות לשפר את היציבות והגמישות שלהן, לצד מענה לדרישות שוק מתקדמות. בחירת המיקום המתאים לייצור רכיבי יציקה היא החלטה אסטרטגית, אך עם תכנון נכון ושותף תעשייתי מנוסה, ניתן להשיג שיפור משמעותי בעלויות, באיכות ובאמינות האספקה.

הצורך הגלובלי ההולך וגובר במוצרים קלים מבוססי יציקה מודגש בנתוני התעשייה האחרונים. דרישות ממשלות וצרכנים למוצרים ירוקים יותר יובילו לעלייה בביקוש לרכיבי יציקה מאלומיניום ומגנזיום.

הצמיחה המואצת של תשתיות ובנייה באסיה-פסיפיק והביקוש לרכבים קלים בארה"ב ימשיכו להניע את הביקוש ביציקות באזורים אלו. באירופה, על אף האטה מסוימת, מפעלי מתכות קלות בגרמניה חווים צמיחה חיובית. הערך הכולל של תעשיית היציקה העולמית צפוי להגיע לפחות ל-90 מיליארד דולר עד שנת 2030.

למרות האתגרים העכשוויים, יש סיבה לאופטימיות לגבי המשך צמיחת תעשיית היציקה בעתיד.

כותב המאמר: איציק קרפל , מנכ"ל מטאליטק
איציק גדל והתחנך בכ"ס. במהלך שירותי הצבאי התנדב לשירות קרבי. בעל תואר ראשון בהנדסת חומרים מאוניברסיטת בן גוריון. באמתחתו ניסיון בשלל תחומים: הנדסת חומרים, תפעול, ניהול רצפת ייצור, הנדסה ולוגיסטיקה בנוסף, מוביל פרויקטים עם ניסיון בניהול קבוצות עבודה גדולות עם ממשקים לספקים/קבלנים חיצוניים.  איציק גר בכ"ס, נשוי + 3 ילדים. קראו אודות איציק קרפל